ד"ר מזרחי אברהם -על התמכרות להרואין וגמילה בשיטת 12 הצעדים
אחד הסמים הממכרים בעולם הוא ההרואין, סם שיכה תחילת שנות השמונים בישראל, שנים בהם המגיפה הייתה עוצמתית ביותר וההרואין היה הסם הנצרך ביותר בקרב מכורים. הרואין הוא סם ממכר ביותר, אופיואידי חצי-סינתטי. בגוף, הוא פועל כמשכך כאבים. הרואין מסונתז ממורפין, שהוא עצמו אחד האלקלואידים הנמצאים בשרף של פרג האופיום. בחילוף החומרים בגוף, הרואין הופך למורפין. מרבית השימוש בו נעשה למטרות בילוי והנאה, עקב תחושת האופוריה החזקה שהוא מסוגל לגרום. כמו כן, הוא משמש ברפואה כמשכך כאבים חזק.
כאשר הוא מופיע כמלח, הרואין נראה כאבקה לבנה. במקרים אחרים, הרואין עשוי להיראות כאבקה חומה-בהירה או כחומר שחור דמוי זפת. ההרואין החום מכונה בישראל "קוק פרסי" (אף על פי שאין לו כל קשר לקוקאין). הרואין הנמכר ברחוב רחוק מלהיות טהור, והוא מדולל בחומרים שונים כמו אקמול ופרוקטוז. הרואין ניתן לצריכה בדרכי מתן שונות, כמו הזרקה תוך-ורידית, מתן תוך-נחירי ועישון "הרצה" על נייר אלומיניום. צריכתו ומכירתו של סם זה אסורים במדינות רבות, לרבות ישראל.
אין דרך להחלמה ההחלמה היאה הדרך
מעגל העונג של ההרואין
קיים קשר פסיכולוגי מסתורי בין כאב והנאה. בדיוק כפי שתחושת הכאב אומרת לנו להפסיק להזיק לעצמנו ולהימנע מהפעולה המזיקה, כך מעודדת תחושת ההנאה המשך של פעולה שמענגת את המוח ואת הגוף. השתחררות מכאב משאירה לא רק הרגשת שחרור רגילה מכאב אלא גם הרגשה מיוחדת של הנאה וסיפוק מהיעדר הכאב. כאב יכול להפעיל מנגנונים פנימיים אשר לא רק מדכאים את הכאב אלא גם מייצרים הנאה משלהם ולמרות שהתגובה נחשבת לא נורמלית, ישנם אנשים מסויימים שיש להם הנאה מזוכיסטית מהכאב עצמו.
לכן, מעניין הקשר שקיים בנוירוכימיה בין ההנאה והכאב: קשר זה מיוצג על ידי המערכת האנדורפינית האחראית לדיכוי הכאב כמו על יצירת ההנאה. אנדורפינים משתחררים באופן טבעי אל הסינפסה, כדי לחסום את הגעת אותות הכאב אל תאי העצב הבאים, ואל המוח באזור שנקרא corpus striatum. באופן דומה משחררים תאי עצב אנדורפינים טבעיים, המבקרים ומווסתים את פעולתם של תאי עצב המשחררים דופמין, נוירוטרנסמיטר המעורר את מרכז ההנאה/תגמול במערכת הלימבית שבמוח האחראית על רגשות כולל תחושת ההנאה.
לפעולת השיבוש במנגנוני הוויסות הטבעיים של האנדורפינים (על ידי החדרת אופיאטים לגוף) יש שני היבטים: היבט חיובי הטמון באפשרות החסימה של קולטנים ממסרים של כאב עז (בשימוש רפואי), ואספקט שלילי ומסוכן, העשוי לבוא לידי ביטוי בעיקר בשימוש לרעה, הטמון בדיכוי של מערכת הבקרה הטבעית וגירוי מלאכותי חזק של מרכז התגמול/הנאה במוח.
קשר פרדוקסלי זה הקיים בביוכימיה של המוח בין כאב ומניעתו, לבין הנאה, אחראי גם הוא (בנוסף לגורמים שכבר הזכרנו למעלה) למשיכה הגדולה לשימוש לרעה באופיאטים, ובמיוחד בהרואין.
אותה דואליות פרדוקסלית שיש בין הנאה וכאב ניתן ליחס גם להתנהגותם של מכורים לאופיאטים. הם צורכים הרואין בהתחלה לשם ההנאה, ובהמשך, לאחר היווצרות ההתמכרות, בעיקר כדי להקל על כאב גופני ונפשי של תסמונת הגמילה (ראה פירוט בהמשך).
לאחר שבועיים עד שלושה של שימוש רצוף באופיאטים נוצרת הסתגלות ותלות של רקמות הגוף בסם. כאשר המשתמש מפסיק לפתע לצרוך אותו, צריך הגוף, לפתע, לעשות סיבוב של 180 מעלות ולנסות לחזור (מהר מדי) למצב הנורמלי.
תסמונת הגמילה מתבטאת בכאבים עזים בשרירים ועצמות, הרגשת קור והזעה לסירוגין, עצירות ושלשול לסירוגין. ישנם מכורים שבמצבים אלה העדיפו למות מאשר לסבול. צרכני ההרואין ממשיכים, בשלב מסוים, לצרוך את החומר בעיקר עקב הפחד מסימני הגמילה (את ה"התפרצות" והאופוריה הם כבר לא מרגישים עקב היווצרות הסבילות).
אופיאטים בעלי השפעה לטווח קצר (הרואין, מורפין) יגרמו לתסמונת גמילה גופנית קשה, אך קצרה יותר (5-7 ימים). מתדון, LAAM, ובופרנורפין, המשפיעים לטווח ארוך יותר, יגרמו לתסמונת גמילה ממושכת (מספר שבועות). לקודאין יש תסמונת גמילה למשך תקופת ביניים. למרות האמור לעיל יש סימני גמילה כמו נדודי שינה וכמיהה לסם שיכולים להימשך שנים רבות והם חמורים ביותר בהתמכרות להרואין.
השפעותיו ההרסניות של הרואין
הרואין הוא סם המוות. אם אתה לא עושה שום דבר כדי לצאת מזה, אתה מת בסוף. אני הייתי מכור 12 שנים להרואין, ולהיות מכור לסמים קשים זה להיות לכוד בציפורניה של מחלה קשה. בהתחלה חשבתי שסמים הם החברים הכי טובים שלי (ניראה היה לי שהם עוזרים לי לברוח מהכאב וחוסר היכולת שלי לנהל חיים נורמליים). אבל עד מהרה, מצאתי את עצמי קם בבוקר וחושב רק על סמים.
"ביליתי את כל היום בחיפוש סמים או בלקיחת סמים. אתה מתמסטל כל בוקר, אחר הצהריים. בלילה, אתה נרדם עם הרואין. חייתי בשביל הסם, רק בשביל זה. הייתי בכלא. הייתי דופק את הראש בקיר כל הזמן, אבל לא מגיע לשום מקום. בסוף, הכלא של ההרואין הפך לקבר שלי".
ניסיתי לא פעם ולא פעמיים להפסיק עם הסמים, אך ללא הצלחה, כל פעם ניסיתי כל מיני שיטות, מטפלים שונים, שכנוע עצמי אך ללא הועיל. ההרואין היה חזק ממני, תמיד קרה משהו, עם מישהו, עם עצמי שגרם לי לשוב חזרה.
הריקנות ללא הסם הייתה נוראית, לא מצאתי משמעות לחיים ללא ההרואין, כל פעם מחדש ניסיתי דברים חדשים, עבודה חדשה, אישה חדשה, להחליף אזור מגורים, לעבור למדינה אחרת והתוצאה הייתה תמיד חזרה לשימוש בהרואין.
תחושת הכישלון הייתה נוראית, איבדתי אמון בעצמי, איבדתי אמון שיש סיכוי שמשהו אחר יקרה, איבדתי אמון בחיים, באנשים, במטפלים וכל מה שמסמל תקווה.
הלכתי ושקעתי והאמנתי שאמות נרקומן, קיבלתי כבר את העובדה והפסקתי לנסות להיגמל, שכנעתי את כל הסובבים אותי שיניחו לי, האמת הם כבר לא ידעו מה לעשות וויתרו יחד איתי על האפשרות לנס, לחסד לשינוי.
ואז קרה הנס של ההחלמה, הכל התחיל ביום אחד נקי ומשם הכל היסטוריה ואני נקי כבר מעל 30 שנים.
ד"ר מזרחי אברהם
יש תקווה להשתחרר מההרואין
אני מגיע מדור שנות השמונים, ההרואין הציף את הרחובות, שטף את כל השכונות, בכל בית היה ניתן למצוא נרקומנים, לעיתים גם יותר מבן משפחה אחד.
חווינו נס אני ומי ששרד ונשאר בחיים, החלה תנועה של נרקומנים אנונימיים, קבוצת תמיכה שיצרה מפנה טיפולי לאט לאט, מכורים נקיים החלו להקים מרכזי גמילה בישראל, הם נתנו מענה ששום איש מקצוע לא יכל לתת.
המענה היה מושלם ייחודי, מלא חמלה, מלא אהבה, המון ידע שמגיע מלמטה, מהחוויה, מניסיון חיים עשיר, ידע וטכניקה שהייתה מבוססת על הזדהות מלאה, חוויית של שותפות גורל ביחד עם פילוספיית חיים של 12 הצעדים, שפה רוחנית, שפה שעוקפת את המיינד החולה, הם לימדו אותנו ידע נשגב שאנחנו כיום מעבירים הלאה למכורים אחרים.
חשוב לדעת שכיום זוכים אנשים נורמטיביים ללמוד את הידע הנשגב שעוזר לכ אדם באשר הוא להגיע לקבלה עצמית, שלווה ואהבה.
הפכנו להיות "אור לנורמויביים" אנחנו מאירים את הדרך למכורים, לבני משפחותיהם, לאנשי מקצוע, עו"ס, פסיכולוגים, פסכיאטרים, אחיות וקרימנולוגים.
התקווה והחזון שלנו הם פלא עולם ואת/ה מוזמנים להתחיל את המסע.