מתמודדים רבים מדווחים כי נטילת התרופות בעבורם היא הדרך היחידה לקבלת הכרה והתחשבות מהסביבה לכך שהבעיות שלהם הן אמיתיות ורציניות ועלולות לצאת מכלל שליטה ולסכן חיים.

 

 

ישנם שמעידים כי התרופות הפסיכיאטריות אכן עוזרות לפחות לחודשי המשבר הראשוניים, אבל רובינו לא מבינים איך התרופות באמת עובדות כי אף אחד לא טורח להסביר לנו או שלא לוקחים אותנו ברצינות. לרוב לא יספרו לנו מהן האלטרנטיבות האחרות לטיפול ולא יסמכו על שיקול דעתנו.

 

 

 

 

 

 

ייתכן שיהיה צורך לבצע שינויים קיצוניים בתזונה, עבודה, חיי משפחה, או יחסים; ייתכן שנצטרך להתמקד יותר בטיפול עצמי, ביטוי, אמנות, ויצירתיות; לאמץ גישות אחרות כמו קבוצות תמיכה, תרפיה, צמחי מרפא, דיקור, או הומיאופתיה; או למצוא עניין בחיים חדשים כמו לימודים, חיבור עם הטבע או חיבור לדת.

 

אנו עשויים לגלות כי הצעד הראשון הוא קבלת מנוחה מועילה, מדריך או מטפל שאנו מתחברים אליו בכדי שיעזור להוציא מאתנו את המוטיבציה להחלמה. כדאי להפנים שאנו מוכרחים להפסיק להשתמש בסמים או אלכוהול או כל משנה תודעה אחר.

 

היות וכל אחד מאיתנו הוא ייחודי, מציאת הדרך המתאימה לנו, יכולה להרגיש כמו ניווט במבוך, אנו הולכים לאיבוד ומוצאים את דרכנו שוב, לומדים מטעויות ומשרטטים את המפה שלנו תוך כדי תנועה.