קוקאין מעכב ספיגה חוזרת של דופמין, נוראדרנלין וסרוטונין, מוליכים עצביים שקשורים בין היתר במערכת התגמול.

תכונותיו הממכרות של הסם נקשרות בראש ובראשונה בהגברת רמות הדופמין, שבין היתר אחראי על ויסות תנועה ותפקודים קוגניטיביים.

ספציפית, קוקאין מעכב את הטרנספורטר לספיגה חזרה של דופאמין (DAT) ולכן גורם לעלייה של רמת הדופאמין בסינפסות.

בנוסף, הוא גורם לעיבוד לקוי של דופמין במערכת המזולימבית, שהיא חלק ממערכת העצבים המרכזית ושוכנת באזור המוח האמצעי.

המבנה של מולקולת הקוקאין מאפשר מעבר "חלק" ומהיר דרך מחסום הדם מוח (BBB) ולכן יש לקוקאין השפעה מאד מהירה ויעילה.

השפעות מוחיות נוספות:

• מונע ספיגה חזרה של רצפרטורים מסויימים של סרוטונין.

• אגוניסט חלש של רצפטורי סיגמה (רצפטורים אופיאטיים).

• מעכב חלקי) תעלות סידן ולכן מאט התקדמות של פוטנציאל פעולה. ואכן קוקאין משמש להרדמה מקומית.

התמכרות מהירה

מנגנון הסבילות (Tolerance) של הקוקאין מהיר מאוד.

בדרך כלל משמעות הדבר היא ש"נגעת נסעת", ככל שמשתמשים בו יותר, כך נדרשת כמות גדולה יותר של חומר על מנת לשחזר את התחושה.

אובדן משמעות- משתמשים מעידים על תחושה שהם ממש מאוהבים בחומר, זה הדבר היחיד שמעניין אותם, איך מסתדרים, מאיפה מתארגנים...חלומות אחרים בחיים הופך תפלים, אפרוריים, מיותרים...

החיים מתמלאים מהר מאוד בתחושת ריקנות.

הרס גופני- שימוש ממושך בסם יגרום לבעיות שינה, בעיות עיכול, פגיעה הרסנית במערכות הבליעה.

במצבי קיצון עלול המשתמש להגיע למצב של היפראקטיביות חמורה והיפרתרמיה.

מה חשוב לדעת לגבי ייעוץ פסיכולוגי על התמכרות לקוקאין?

לנצח התמכרות זה הישג עצום, אבל עבור רוב האנשים המכורים לתרופות או לאלכוהול, הניקיון הוא רק תחילתו של קרב ארוך נגד ״קרייבינג״ (דודה) והתדרדרות.

בשביל מכורים, ייעוץ פסיכולוגי הוא חלק חיוני מטיפול בהתמכרות לחומרים.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, ייעוץ משפחתי וגישות טיפוליות אחרות יכולות לעזור לאנשים שהחלימו מהתמכרות לקוקאין להישאר נקיים.

פסיכותרפיה יכולה לטפל גם במצבים הנפשיים האחרים שלעתים קרובות תורמים לשימוש לרעה בחומרים.

גמילה מקוקאין מלווה בדחיינות כרונית. לכן היא דורשת המון כוחות. במהלך הגמילה עולים התקפי זעם וחוסר סבלנות. התסמינים אמנם אינם מייסרים פיזית, אבל הגמילה מתסכלת ועמוסה במעידות.

עבור חלק מהמשתמשים, תסמיני הגמילה מקוקאין כוללים חרדה, התקפי פאניקה, דיכאון, הזעה, בחילות, כאבים בגוף, עייפות, סחרחורות ותשוקה עזה לסם. עובדה זו גורמת לרבים שהחלו בתהליך גמילה למעוד ולחזור לשימוש. הגמילה כוללת תהליך אשפוזי קצר, טיפול קבוצתי בגישת NA, מעקב שכולל בדיקות שתן ואחרי הגמילה טיפול פסיכולוגי למניעת הישנות.